מלכים ב יט:לה ציטוטים במקורות: צרור המור

צו את אהרן. קשר זאת הפרשה עם פרשה שלמעלה. פירשו במדרש השכם ואמרו שם. מה כתיב למעלה מן הענין והשיב את הגזלה אשר גזל. ואם עשית כן זאת תורת העולה. מה טעם כי אני השם שונא גזל בעולה. ד"א זאת תורת העולה. שהיא מעולה מכל הקרבנות. לפי שכל הקרבנות באין על חטא. והעולה אינה באה על חטא ועון. ולכן היא בראש הקרבנות דכתיב זאת התורה לעולה. דבר אחר זאת תורת העולה היא העולה על מוקדה על המזבח. כל המעלה עצמו סופו ליפול באש. וכן מצינו בדור המבול שאמר מה שדי כי נעבדנו ונידונו באש. שהרתיח עליהם את התהום לשרוף רגליהם שהיו מכסים בהם מעינות תהום. דכתיב בעת יזורבו נצמתו בחומו נדעכו ממקומם. וכן פרעה אמר מי השם וגו'. ונידון באש. דכתיב ואש מתלקחת וגו'. וכן סדומיים דכתיב בהו הלא זה היה עון סדום אחותך גאון שבעת לחם. מה כתיב בהו וה' המטיר על סדום ועל עמורה גפרית ואש. וכן סנחריב נתגאה ואמר מי בכל אלהי הארצות. מה כתיב ביה ויצא מלאך ה' ויך במחנה אשור. ואמרו כמין שתי חוטי אש נכנסו בחוטמיהן ונשרפו מבפנים ונשארו בגדיהם. דכתיב ותחת כבודו יקד יקוד כיקוד אש. איזהו כבודו של אדם זה מלבושו. וזה בזכות אביהם דכתיב ויקח שם ויפת את השמלה. רמזו בזה שלא היה להם נפשות שנקראו כבוד. אלא כבוד המלבוש שהוא כבוד חיצוני ולא כבוד פנימי. וכן מלכות אדום על שנתגאו. עתידים ליפול באש דכתיב ושלחתי אש בבצרה. היינו דכתיב זאת תורת העולה היא העולה על מוקדה על המזבח כל הלילה וכו'. רמזו בקשור הפ' שאין הקרבנות רצויין מצד עצמם. כי טוב לאדם שלא יחטא. משיחטא ויביא קרבן. כאומרו הנה שמוע מזבח טוב. ואמר וקרוב לשמוע מתת הכסילים זבח אשר אין יודעים לעשות רע. ואמרו בברכות בין טוב לרע אין מבחינין. קרבן מביאים לפני. לרמוז כי החוטא אלו ידע להבחין בין טוב לרע. לא היה חוטא צריך קרבן וזהו אשר אין יודעים לעשות רע. או יהיה כפי המפרשים שאמרו אשר אין יודעים לעשות רק רע. או יהיה פירושו אשר אין יודעים לעשות רע. לתקן הרע. כמו ובן הבקר אשר עשה. וכן לא עשה לרעהו רעה לא תקן בשביל רעהו הרע שעושה. או יהיה מן שם עשו דדי בתוליהן. וכן בכאן אין יודעין לעשות ולעכב ולכבוש הרע. ובפירוש קהלת הארכתי בו:

ולזה תמצא זה השם רמוז באמרו יענך ה' ביום צרה. אשר לפי דעתי זה המזמור נתקן על יעקב כשהיה בצרה זו ועל בניו שהיו בצרת הגלות. וזהו ישגבך שם אלהי יעקב שהוא הנזכר בסוף המזמור של ה' הושיעה המלך יעננו ביום קראנו. ואמר ישלח עזרך מקדש כי הוא הגיע מחשבתו לבית קדשי הקדשים של מעלה. ומציון יסעדך כי מציון אלהים הופיע והמשיך עזרו. יזכור כל מנחותיך שנתת לעשו דכתיב ותעבור המנחה וכן מנחה לעשו אחיו. ועולתך ידשנה סלה. של עזים מאתים וכן פרות מ' יהא צבור כדשן על המזבח. וכן רמז ועולתך ידשנה סלה על מה שאמר במדרש הנעלם על פסוק היא העולה כל המתגאה סופו ליפול באש. כמו שמצינו בדור המבול שנידונו במעינות רותחים שנאמר בחומו נדעכו ממקומם. סדום דכתיב גאון שבעת לחם. וכתיב וה' המטיר על סדום ועל עמורה גפרית ואש. וכן סנחריב ויצא מלאך ה' ויך במחנה אשור. ואז"ל כמו שני חוטי אש נכנסו בחוטמיהן וכן אדום המרשעת בגובה לבה עתידה ליפול באש שנאמר הנה על אדום תרד. וכתיב ויהיבת ליקידת אשא. וזהו היא העולה על מוקדה על המזבח כל הלילה עד הבקר. וכן בכאן ועולתך ידשנה סלה כי השם יזכור כל המנחות והמסים שלקחו מישראל בגאוה ובוז בענין שבזה ישרפם באש. וזהו ידשנה סלה. ואז יתן לך כלבבך וגו'. נרננה בישועתך שתושיע ליעקב. לפי שהוא סימן לישועת בניו. וזהו עתה ידעתי כי הושיע ה' משיחו כמו שהושיע ליעקב. יענהו משמי קדשו כמו שהושיע ליעקב בתפלתו שעלתה לשמי קדשו. אלה ברכב ואלה בסוסים כמו שכתוב וד' מאות איש עמו רוכבי סוסים כולם. וכן רמז על אדום וישמעאלים אלה ברכב עם אדום ואלה בסוסים עם ישמעאל. ואנחנו בשם ה' אלהינו נזכיר דכתיב אלהי אבי אברהם. המה כרעו. רוכבי הרכב ונפלו רוכבי הסוסים. ואנחנו וגומר ה' הושיעה המלך שהוא מלך המשיח יעננו ביום קראינו בזכות יעקב שיש בו יב"ק שהוא שם אלהי יעקב. וזהו ויעבור את מעבר יב"ק בכח תפלתו. ואחר שסידר תפלתו ועבר מעבר יבוק בכח אלו הג' שמות שעולים למספר יב"ק. ויקחם ויעבירם את הנחל. לרמוז שאחר שהתפלל לנכח נשיו ובניו לכוין בהם לקחם מלפניו והעבירם את הנחל ואת כל אשר לו. ויותר יעקב לבדו לרמוז שהתבודד בתפלתו ובמחשבתו לראות אם יתעורר כח השם עליו או מלאכיו יצוה לו להודיעו איך ינצל מעשו. ומיד ויאבק איש עמו הוא סמאל איש יודע ציד איש שדה היה שלוח מהשם לתת לו סימן שהש"י יצילהו מצרתו:

ורמז גם כן עד כי יבא שילה על מלך המשיח שיבנה בניין בית ד' וישרה ה' שכינתו בישראל בירושלם שיקרא שילה שעולה שמה כענין שילה. על שם ושם העיר מיום ה' שמה. ולא יסור השגחתו ושכינתו מישראל מאותו זמן והלאה ולעולם יאמרו ה' שמה. וכן רמז עד כי יבא שילה על מלך המשיח ובאותו זמן יהיה ה' אחד ושמו אחד. ויאמרו כולם ה' הוא האלהים וכו'. וזהו ושם העיר מאותו יום ה' שמה כמו ה' ה' בהפוך אותיות. וזהו סוד משיח אלהי יעקב. כי מלת משיח עולה כמנין שנ"ח ובו כלול שילה שהוא עולה [שמה] (ה'). והשלשה עשר הנשארים הם כנגד אחד שעולה שלשה עשר. בענין שכשאנחנו אומרים משיח הוא כמו ה' אחד במספרו. וזה שאמר ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד. וזהו עד כי יבא שילה. כי אז יהיה מלכות בית דוד קיימת ולעלמין לא תתחבל ויהיה ה' שמה בעיר אלהינו. ואז אוסרי לגפן עירה ולשורקה בני אתונו. שהוא העיר ושער האיתון כמו שתרגם המתרגם. ובאותו הזמן יתגלה ה' לעשות נקמה באדום דכתיב מי זה בא מאדום חמוץ בגדים מבצרה וגומר פורה דרכתי לבדי. וזהו כבס ביין לבושו ובדם ענבים סותה. ואם הוא רמז על דוד ושלמה שאז ישבו איש תחת גפנו ותחת תאנתו. כמאמרם זכרונם לברכה אם כן יהיה עד כי יבא שילה. על משה רבינו עליו השלום. ורמז יעקב כי יהודה גבר באחיו ולא יסור שבט מושלים מיהודה ושרים יחוקקו סלה עד כי יבא שילה שהוא משה. כי הם מכוונים במספר. והוא יתן לו המלכות והממשלה מכל וכל. כאומרו שמע ה' קול יהודה ואל עמו תביאנו והוא עשאו מלך. דכתיב דגל מחנה יהודה בראשונה. וכתיב ויהי המקריב ביום הראשון נחשון בן עמינדב למטה יהודה. וזהו עד כי יבא שילה שהוא מרע"ה ומלך על כל ישראל. כדכתיב ויהי בישורון מלך בהתאסף ראשי עם. וזהו ולו יקהת עמים. ואם הוא על דוד רמז שיתאספו אליו כל ישראל מדן ועד באר שבע. וכתיב הכה שאול באלפיו ודוד ברבבותיו. ולפי שראה משה רבינו עליו השלום מאמר לאה שנתנה לו ההודאה והמלכות ברמז. ויעקב נתן לו אלו השני דברים בפירוש. באומרו יודוך אחיך ידך בעורף אויביך. בא הוא והסכים עמה ואמר שמע ה' קול יהודה. אחר שהוא בעל הודאה. ואחר שהוא מלך ואל עמו תביאנו לשלום מן המלחמות. או עם עמו תביאנו שלא יחסר מהם איש. ידיו רב לו שיהיה גבור כארי. כמאמר יעקב ע"ה בענין שישלחם בידיו ובכחו כמו הארי. ואם לא יהיה גבור בכחו אתה תהיה עוזר לו. כאומרו ויגוף ה' את הכושים לפני אסא. וכתיב ויצא מלאך ה' ויך במחנה אשור. וזהו ועזר מצריו תהיה. ואולי על זה עשה ד' חלוקות בפסוק שמע ה' קול יהודה. ואל עמו תבואנו. ידיו רב לו. ועזר מצריו תהיה. כנגד ד' מלכים שכתב בזוהר בפסוק למה אירא בימי רע וגו'. בפרשת ויגש אליו. דוד היה מכה בידיו. דכתיב ארדוף אויבי וגומר. אסא היה רודף ולא היה מכה. דכתיב ויגוף השם את הכושים לפני אסא. חזקיה לא היה מכה ולא רודף אלא היה מתפלל שנאמר ויתפלל חזקיהו אל ה' לאמר: (חסר כאן)